חולדת החוף נקראת גם חולדה נורבגית, חולדת הביבים. חולדת החוף היא מכרסם גדול, עשויה לשקול 500 גרם, יכולה להגיעה לאורך של כ-40 סנטימטר, זנבה לבד יכול להגיע ל- 21 סנטימטר. הגוף של חולדת החוף מכוסה בפרווה מדובללת, צבעה חום או אפור.מחוץ, ניתן למצוא אותם מתחפרים באדמה, מתחת לבניינים, מחילות וליד שורשי עצים. בפנים, הם חיים במרתפים, תעלות זחילה, עליות גג וביובים. הם מהויים נשאי מחלות כדוגמת הדבר. פעולות מניעה:1. יש לחסום נתיבי כניסה לבית. חולדות יכולות להידחק דרך סדקים ברוחב 1/4 אינץ ודרך חורים בגודל של מטבע. לאטום סדקים ברשתות ברזל ובדים ללא מוצא או מעבר. למסמר את כל הלוחות הרופפים לצפות חורים בקירות. מסגרת עץ יש להחליף לוחות או ציפוי חסרים. לתקן או להחליף עץ שנרקב. 2. מסגרת ומסלולי חלון מפלסטיק יש להחליף למתכת. התקינו סוגרים לדלתות חיצוניות. אטמו ארובות, צינורות, חוטים ומעברים בדומה. אבטח באזיקונים כל פתח ופתחים ומרווחים יש לחתום עם מסמרים, דבקים או חומרי בניה אוטמים.3. להרחיק ממקור מזון. דאג לפחי אשפה ממתכת או פלסטיק קשיח בעלי מכסים וסגירה הרמתיים, אטימות מלאה וקשים לפתיחה. האכל חיות מחמד בשעות היום וסלק מזון שנותר. זרקו פירות וירקות שהבשילו. אספו פירות שהבשילו ונפלו לקומפוסט. מוצרים ומצרכי מזון שנקנו אין להשאירם בשקיות אלא לאחסן בכלי מתכת או פלסטיק אטומים. לנקות מייד כל מזון שנשפך. למנוע ולתקן דליפת צנרת ומקורות מים במידת הצורך ליבש ממים ורטיבות. אין לאחסן מזון במרתף אלא אם כן הוא אטום במעגלי מתכת. 4. דאגו לשמירת נקיון חצרות וגינות הבתים, כן גם לגבי מרפסות, תחת מדרגות, סיפונים וספינדלתות. עליכם לטפח ע״י כיסוח וקיצוץ הדשא ועשבים. הרם ערימות זבל ומברשת משומשות, צמיגים ישנים ומכשירי חשמל וכל זבל אחר. ציוד ואביזרים שימושיים לאפסן על מדפים ופלטפורמות. עצים, גפנים ושיחים יש לגזום ולהרחיק מקירות וגג הבית. דאג לאשפה מחוץ לארונות ואל תיתן לכלים מלוכלכים להיערם.

עכברי הבית הם מכרסמים אפורים או חום עם אוזניים גדולות יחסית ועיניים  גדולות. אורכו מן הראש ועד קצה זנבו נע בין 65-105 מ"מ. משקלו נע בין: 30-12 גרם. הנקבה במשך שנה יכולה להמליט בין 5-10 כשבכל המלטה בדר״כ 5-6 ולדות, הם נולדים 19 עד 21 ימים לאחר ההזדווגות ומגיעים לבגרות בשישה עד 10 שבועות. תוחלת החיים של העכבר הוא כתשע עד 12 חודשים. עכברי הבית חיים ומשגשגים תחת מגוון רחב של תנאים בסביבת בתים וחוות. עכברי הבית צרכים מזון שנועד לבני אדם או חיות מחמד. ביכולתם לזהם משטחי מזון עם הצואה שלהם, אשר יכולה להכיל חיידקים הגורמים להרעלת מזון (כדוגמת הסלמונלה). הכרסום המתמיד שלהם גורם נזק למבנים ורכוש.עכברים הם מסוכנים! הם יכולים להרוס את האוכל שלך, להרוס דברים בבית שלך ולהתחיל שריפות חשמל. הפרעושים שלהם יכולים לשאת מחלות. אמצעי מניעהתברואהעכברים יכולים לשרוד באזורים קטנים מאוד עם כמויות מוגבלות של מזון ומחסה. כתוצאה מכך, לא משנה כמה התברואה תהיה נקיה, רוב הבניינים באזורים שהמזון מאוחסן כמו פחי האשפה יהוו מקור מגורים לעכברים ובית גידול להתרבות. שמירה על התברואה תהווה תחליף לכל הפיתיונות ומלכודות זוהי הדרך היעילה ביותר.מקומות אחסוןיש לדאוג שהמדפים, המגרות, הארונות ללא חורים ופתחים ולו הקטנים ביותר, וכן, מקומות אחסון של מזון כמו קופסאות וכלי אחסון סגורים הרמתית, מוצרי דגנים ובשר מיובשים יש לאחסן בצנצנות זכוכית, מתכת או פלסטיק קשיח. חומרי האיטום צריכים להיות חלקים, חזקים, ללא קרעים או פגמים בכדי למנוע מהעכברים מלתלוש או ללעוס אותם. חובה לאטום סדקים ופתחים במקומות עם יסודות בניה, עם צנורות מים, מזגנים ופתחי איוורור.יריעות פלסטיק, עץ, גומי או חומרים אחרים אשר ניתנים לכרסום אינם מתאימים לאטימה וסגירה.מלכודותשיטת שליטה אפקטיבית. כאשר מספר העכברים קטן, זו בדרך כלל שיטת השליטה המועדפת. חשוב לדעת כי במלכודות יש לשים לב: 1. להשמר וזהירות יתר משימוש בחומרים רעילים. 2. לאחר לכידת העכבר  יש לדאוג להמיתו. 3. להיפתר מיידית מפגרי העכבר המורעל מאחר וחיות טורפות ומזיקים יכולים למות ולהעביר רעלים. הרעלהאל תקנו חומרים אלה ללא תווית מתאימה, לא מרוכלי רחוב או מקורות לא בטוחים אחרים. חשוב לוודא שהחומרים מסומנים בתוויות הגנת הסביבה ותמיד פעלו בהתאם להוראות הכתובות על התווית. יש לשים דגש בבחירת מקום הנחת החומרים, הפתיונות. להרחיק מילדים, ממקומות חשופים מסוכנים, מחיות הבית ומחיות אחרות בכלל. התקני שמע אלקטרונייםלמרות שעכברים מבוהלים מרעשים מוזרים או לא מוכרים הם מתרגלים במהירות לצלילים קבועים, לעתים קרובות נמצא עכברים המתגוררים בטחנות תבואה או מפעלים ובמקומות רועשים אחרים. ניתן להרחיק עכברים באמצעות גלי קול שאוזן אנושית אינה מזהה או שומעת, אך, לבעלי חיים צורמים. יש מעט עדויות כי קולות מכל סוג שמניע עכברים, שמוקמו בבניינים, אכן פעלו, נמצא כי העכברים התרגלו במהירות לקול. שליטה ע״י כלבים חתוליםלמרות שחתולים, כלבים וטורפים אחרים עלולים להרוג עכברים, הם לא נותנים שליטה אפקטיבית ברוב המקרים. למעשה, מכרסמים יכולים לחיות בשיתוף הדוק מאוד עם כלבים וחתולים. עכברים עשויים להנות מהמזון שבצלחתם של חיות המחמד ולהיות שותפים לשאריות.

יונק קטן 39.5-58 מ״מ, 1.8-5.4 ק״ג, חסר זנב, הפרווה הצפופה של שפן הסלע משתנה בצבע, בדרך כלל חום-אפור, גחון בהיר יותר, כפות הרגליים הן לחות וכמו גומי, מאפשרות לשפן הסלע אחיזה טובה כשהוא מטפס סביב סלעים וגידולים. אינו יצור קולני, אלא, אם הוא מבקש לסמן טריטוריה בהשמעת נביחות קשות, לאזהרה על סכנה מאיימת משמיע נביחה חדה. צמחוני, אוכל צמחייה, שיחי דשא ועצים. מעדיף צמחייה קלה לעיכול. אינו זקוק למים כאשר צמחייה ירוקה זמינה, אם זאת אם יש באיזור מקור מיפ לא יהססו לשתות ממנו. סימני שדה: הגללים כדוריים, כהים כ-5 ס״מ קוטר, שרוי בערימות. פסים לבנים על סלעים מהשתן המיובש. גורמים לסדקים בכבישים, לחקלאים – שטחים מעובדים נקיים מסלעים הופכים לבית גידול של שפני הסלע, לעתים קרובות מעבדים אדמה לטיפוח עצי פרי שפני הסלע נוהגים לגרום נזק רב לצמחיה ולעצים. בנוסף, שפני סלע מאיצים את התפשטות טפיל הלישמניה, מעבירים בפרוותם את זבובי החול הגורמים למחלת שושנת יריחו.אמצעי מניעה והגנה: ריסוס בחומרים דביקים ופלפל חריף, פיזור עיסות עם ריח נבלות ופגרים.

   חולד ארץ ישראלי הוא מכרסם ממשפחת החולדים, החי במחילות מתחת לפני האדמה. לעתים מבלבלים אותו עם החפרפרת, שהיא סוג של אוכל חרקים שכלל אינו מצוי בישראל. המקור לבלבול היא העובדה ששני בעלי החיים שוכנים מתחת לאדמה ושניהם עיוורים, אך למעט דמיון זה אין קשר שהאינסטינקט הראשוני של 99% מהאנשים הוא לכנות את המטרד בשם "חפרפרת", אולם למעשה חיה זו אינה קיימת בארץ, והחיה שאנו נתקלים בה היא החולד השייך למשפחת המכרסמים והוא חי במחילות תת-קרקעיות באדמה אותן הוא חופר בעזרת רגליו הקדמיות. החולד, בדיוק כמו החפרפרת, אינו יכול לראות, אך הוא מבחין בין אור לחושך. במחילות הצרות והחשוכות הוא חי רוב השנה בבדידות, ומתקדם מהר מאוד אודות ליכולות החפירה המהירות שלו. מאחר והוא מכרסם צמחוני, הוא ניזון מחלקי שורשים, בצלים ופקעות. הזכר והנקבה נפגשים רק בעונת הייחום ומזדווגים. במקרה של היתקלות בחולד, יש להיזהר מאוד כי הם נחשבים תוקפניים ועלולים לנשוך בחוזקה, לגרום לדימום ואף להעביר מחלות שונות. בחוזקה ולגרום לדימום ואף להעביר מחלות שונות. ניתן כאשר יש חולד ימצאו תלוליות עפר בגינה, ואם יש בה דשא טבעי, גם אותו מעטרות מספר ערימות אדמה רעננות.החולד אחראי לנזקים כגון:בעיה אסתטית במראה הגינה – החולד חופר מתחת לפני האדמה ויוצר תילי אדמה במקומות שונים בדשא ובגינהפגיעה בצמחים – החולד אוכל שורשים, בצלים ופקעות וגורם לנזק ולהתפתחות הצמחים. כמו כן חשיפת שורשי צמחים גורם להתייבשותם, במיוחד אם הם צמחים עדינים ורגישים. גם ירקות ופירות הגדלים באדמה, ניזוקים מהם באופן בלתי הפיך.פגיעה בתשתיות – במהלך החפירה של החולד, כאשר הוא נתקל בצינורות מים וביוב, הוא פוגע בהם. נזקי הכרסום פוגעות גם בתשתיות מערכת התאורה בגינה, ובכבלים וצינורות נוספים במידה ומונחים באדמה העברת מחלות – החיות הנמנות על משפחת המכרסמים עלולות להעביר מחלות שונות הן דרך ההפרשות והן במקרה של נשיכהאנו בהנטר הדברות נוקטים מספרי דרכים להרחקת החולדהצבת מלכודות – הנחת מלכודות שאמורות לתפוס את המכרסם, נחשבת להיות פעולה קשה יחסית כיוון שקשה למצוא את מחילות החולד, וגם מכיוון שמדובר בפעולה מסוכנת. כדאי להציב את המלכודות בסוף החורף – תחילת האביב, או בשלהי הקיץ – תחילת הסתיו. יש לאתר את החפירות החדשות בהן יש פעילות, וזאת על ידי הריסתן והמתנה לבנייתן מחדש. אם אכן רואים שהן פעילות, יש להניח את המלכודת בפתח המחילה. אם החולד לא נתפס במהלך 48 שעות, יש להעביר את המלכודת לתלולית אחרת. מדובר במלכודות קפיץ המסווגות לשני סוגים: מלכודות שלוכדות את החיה, איתן יש להיזהר כיוון שהחיה תוקפנית מאוד וצריך לדעת מה לעשות איתה לאחר הלכידה. הסוג השני הן המלכודות שהורגות את המכרסם אך הן מאוד קשות לתפעול ועלולות לגרום נזק קשה למי שאינו מיומן בהפעלתןהדברה באמצעות החדרת רעלים לתוך המחילות – בשיטה זו מדבירים את המחילות בהן חי החולד וגם את הצמחייה שסביבתם. זוהי שיטה אגרסיבית אך יעילה יחסית לשאר האפשרויות – פיזור כדורי רעל הממיתים את החולד לאחר מספר ימים. זוהי השיטה כאמור יעילה ביותר,  אך צריך להיות מנוסים ומיומנים בהחדרת הרעל לתוך מחילה, שכמובן יש לגלות את מיקומה קודם לכן ולאחר מכן לאטום אותה היטב כדי שהחולד יגיע לגרגירי הרעל ויאכל אותם. כיום לא כל שיטת ההדברה מאושרות על ידי משרד החקלאות, וכאשר מדובר ברעלים מאושרת רק השיטה של שימוש ברעלים מגורענים. כדורי הרעל היחידים המותרים לשימוש בגינות

החולדה המצויה או בשמה הלועזי עכברוש שחור ידועה גם כחולדת הספינה, חולדת הבית. החולדה שייכת לסדרת המכרסמים, משפחת העכברים סוג של יונק . חולדות שחורות הן מזיק רציני לחקלאות ואוכלות מגוון רחב של גידולים חקלאיים. חולדה טיפוסית מבוגרת אורכה 12.75-18.25, כאשר אורך זנבה כ 6.5-10 ס״מ. משקל החולדה נע בין 110-340 גרם. צבעה של החולדה המצויה לא תמיד שחור. לחולדה המצויה מעיל פרווה מדובלל. החולדה השחורה אוכלת מגוון רחב של מזונות, כולל זרעים, פירות, גבעולים, עלים, פטריות וכן מגוון חסרי חוליות כמו חלזונות. החולדה המצויה אוכלת כ-15 גרם ליום ושותה 15 מיליליטר. סכנות החולדה- מהווה איום לחקלאים, אוכלת דגנים, קני סוכר, קוקוס, קקאו ועוד.החולדה המצויה מסוגלת לגרום ולהפיץ  מגיפות שונות כגון : דבר, טיפוס, מחלת וייל ועוד.

 מריון בוגר גודלו 9-18 ס״מ ראש וגוף, עם זנב שווה לאורך גופו החיים, משקלו משתנה במידה רבה בין המינים, בדרך כלל בין 30 ל-200 גרם. רגליהם האחוריות ארוכות מן הקדמיות, הם מתופפים ברגליהם האחוריות בעתות סכנה, הם דומים לעכברוש, מסוגלים לקפוץ, יש להם ציפורניים קדמיות חזקות, המשמשות לחפור מחילות. בוגר חי במחילה עם מערכת חורים, המחילה בקוטר עד כ-6 ס״מ, עומקה של מחילה מגיעה עד 50 ס״מ. חי בשטחים חקלאיים מעובדים כמו פרדסים ומטעים. מתרחק כעשרות מטרים בחיפושו אחר מזון. ניזון מזרעים, קטניות, דגנים, קנים, שיבולים, צומח בעיקר ירוק, מכרסם בעצים ומקלקל את צנורות ההשקייה. יכול להעביר את זבובי החול ולהפיץ את טפיל הלישמניה,ושושנת יריחו.עיבוד הקרקע, רדוד יפגע במחילות, עמוק יפגע במריונים.עידור, ניכוש והסרת העשבייה וצמחייה, ניקוי מפסולת של שיירי מזון וכד׳. חקלאים נוהגים להביא תנשמות ועופות טורפים. חומרי ומניעה כימיים ניתן לקנות ולהקפיד על ההוראות הנדרשות.

אורך ראש – גוף: 9-12 ס״מ אורך זנב; כ-3-4 ס״מ משקל: 14-90 גרם. פעיל ביום ובלילה, אך, הוא נוטה להיות פעיל יותר ביום, חוזר למחילה שלו כל 3 שעות.הנברן ניזון מעלים, גבעולים, שורשים גלויים, עשבים, המזון המועדף עליו צמחים עם רמת חנקן גבוה. אוכל מגוון רחב של צמחים בכל שלבי הצמיחה, פריטי מזון מזדמנים כוללים חלזונות, חרקים ושרידי בעלי חיים, נוהגים לאחסן זרעים, פקעות, בצלים, וקני שורש. עונת הרבייה בין מרץ לנובמבר.הנקבה ממליטה שנה לאחר לידתה ומתה לפני סוף אותה השנה. הטורפים העיקריים של הנברנים הם החתולים ועופות טורפים. שוכנים באזורים חקלאיים, בגזעי עצים ישנים, תעלות ניקוז, שולי כביש, נמצא במגוון רחב של בתי גידול פתוחים כולל כרי דשא לחים. גורם נזקים רבים לחקלאות, גידולי שדה (לדוגמא סלק, אספסת, תלתן, דגנים, תפוחי אדמה וסוכר) עשויים להפגם או לההרס על ידי הנברן, הנזק נגרם גם כאשר הם בונים וסוללים מנהרות נרחבות, הנברנים גורמים לעקירת צנורות מים, הריסת ציוד ומערכות, זיהום תערובות מזון, פגיעה וזיהום בלול לרבות אכילת אפרוחים, סכרים, יכולים להרוס את המדשאות, מגרשי גולף, וכיסויי קרקע. הם מסוגלים לשאת אורגניזמים של מחלות כגון הסלמונלה, טולרמיה, פסטורלה.אמצעי מניעה והגנה:1. לשמור על גינות מסודרות, נכש, וקצור, הימנע משתילת צמחיה צפופה .2. לעודד טורפים: חתולים, שועלים, נצים, ינשופים וטורפי נברנים, לא יחסלו את אוכלוסיית הנברנים,אבל יכולים לעזור לשמור שליטה טבעית.3. ניתן להשתמש במלכודות הומניות לחיות או מלכודות לנברנים. הזמן הטוב ביותר להניח מלכודות הוא הסתיו. ניתן להניח במלכודות תפוחים חתוכים לקוביות או חמאת בוטנים מעורבבים עם שיבולת שועל, אזהרה: אם יש ילדים בסביבה, המנע ממלכודות, הן מהוות סכנה. יש להכניס את הפיתיון ישירות לתוך מחילות הנברן, להקטין את החשיפה לציפורי קרקע וחיות מחמד.4. רעל – פיזור רעל יביא למותו של הנברן, אך, יכול להמית חיות אחרות. מחילות הנברן רדודות, החדרת רעלים יכולה להיות יעילה.5. הדברה בעזרת תרסיסים וחומרי הדברה, יש לקנות מחנויות לחומרי הדברה ברישיון ולעקוב היטב אחר ההוראות.