רוחב הבוגר 6-8 מ"מ ואורכו 20-10 מ"מ. מחזור חייו: הגלמים מתחת לאדמה בוקעים, פרפרי העש פעיל בעיקר בערב, הזכרים מפרים ומתים הנקבות בונות קני משי לבנים כדי לשמור על תנאי מחיה אידיאליים. נקבת העש מטילה ביצים בצמרות האורן, לאחר ההטלה הנקבה מתה. בסביבות סוף מרץ הזחלים מוכנים לעזוב את קנם ולעבור את העץ בתהלוכה מאופיינת, הזחלים שבוקעים ניזונים משכבתו החיצונית של העץ, בכך, עלי, ענפי ואף העץ מתייבשים. בהיותו זחל, הזחל מצמיח שערות רעילות העלולות לגרום לתגובה אלרגית כדוגמת דלקות, קוצר נשימה, צריבתו של העור ועוד. אמצעי מניעה: יש לקרוא למדביר. מדביר מודע לעונה המתאימה להדברה ולזהות את השלב בו יש להדביר. ישנם חומרים שאין להשתמש בהם על אף יכולתם להגן.הבצים נאכלות ע״י חגבים, הזחלים מאכל לציפורים כמו קוקייה מצויצת, הגלמים מזון לציפורים כמו הדוכיפת, הבוגרים מזינים את העטלפים,

 תיקן גרמניהתיקן הגרמני חי רק בקרבת בני אדם והינו תלוי בהם להישרדותוהגורם המגביל היחיד להישרדותו הוא טמפרטורות קרות. שלבי חייםביצה – הביצים נישאות על ידי הנקבה בעזרת שק ביצים והן נשארות עליה ממש עד הבקיעה. .לעתים הנימפות יבקעו מהביצים ויהיו עדיין על האםכמוסה אחת מיוצרת על כל 6 שבועות ותכיל 30-40 ביציםביצה בוקעת תוך 28 יום מרגע היווצרה.המעבר משלב הביצה לבגרות הוא מהיר וכתוצאה מכך גידול האוכלוסייה מהיר.תוחלת חיים ממוצע של נקבה בוגרת נע בין 20-30 שבועות תיאורצבעו של התיקן הגרמני חום בהיר והם מעט ארוכיםתיקנים גרמנים בדרך כלל מעדיפים סביבה חמה ולחה במידה גבוהה יחסית..הם בעיקר אוכלי נבלות וניזונים ממגוון רחב של מזונות ואוהבים במיוחד מזונות עשירים בעמילן, ממתקים ומוצרי בשר (במקומות רבים, אשפה היא מקור מזון עיקרי)כמו במינים אחרים, תיקנים גרמנים הם בעיקר פעילי לילה כשהם מחפשים מקורות מזון ומים, במהלך היום הם מסתתרים בסדקים ומקומות מסתור שונים המספקים סביבה חמה ולחה.התיקנים עשויים להראות בשעות היום בעיקר כאשר האוכלוסייה רבה ואם יש מחסור במזון או מים או במידה ופוזורו חומרי הדברה. נזקתיקנים גרמנים מפרישים ריחות שיכולים להשפיע על טעמו של המזון.כאשר אוכלוסיות התיקנים גבוהות, הפרשות אלה עלולות לגרום לריח אופייני באזור הכללי בהם נמצאים.נמצא שעל גופם של התיקנים קיימים אורגניזמים ומחוללי מחלות שונים כגון חיידקים, פרוטוזואות, ווירוסים ועוד…המקקים נושאים בעיקר על רגליהם אך גם בצואתם תהיה נוכחות חיידקים ומחוללי מחלות שונים ועל כן נוכחותם על מקורות מזון יגרמו בעיקר לבעיות קיבה, תגובות אלרגיות כגון פריחות בעור, עיניים דומעות והתעטשות, גודש של מעברי האף, ואסטמה מניעה וטיפולתברואה, שינוי מבני ותיקונים – יש לנקות את כל המזונות שנשפכו, כולל פירורים על הרצפה. אין להשאיר כלים מלוכלכים לילה. אחסון פריטים כגון דגני בוקר, קרקרים, עוגיות, קמח, סוכר, ולחם במכולות אטומות. ריקון אשפה בכל ערב לתוך מיכל אחסון עם מכסה .איטום חורים בקירות דרכם עוברים צינורות הצבת פיתיונות כגון מלכודות דבק, מלכודות דבק פרומונים פיתיונות ג'ל או שימוש בריסוס שונים תיקן פס חוםהתנהגות, תזונה והרגליםבניגוד לתיקן הגרמני שמעדיף טמפרטורה חמימה של כ -70 מעלות צלזיוס וסביבה לחה יותר, התיקן פס חום נוטה לאכלס אזורים יותר יבשים, עם טמפרטורה גבוהה. חרקים אלה נמצאו מתכנסים בתקרות, בעליות גג,במנועים וכו..התיקן פעיל בעיקר בשעות הלילה כמו רב התיקניםהתיקנים מסוג זה ניזונים אופורטוניסטיים. עם זאת, כאשר ניתנת להם בחירה, יש להם העדפה לחומרים עם עמילן גבוה יותר, כריכות ספרים, דבק טפטים. רבייהתיקן מפוספס חום מבוגר בעל תוחלת חיים ממוצעת של 206 ימיםבמהלך זמן זה, הנקבה תייצר כ 14 תיקי ביצים במהלך חייהכל כמוסה תכיל בממוצע 10 עד 18 ביצים, והיא נושאת אותן לכ 24 עד 36 שעות, לאחר מכן מדביקה אותו לאזור נסתר ומוגן של משטח כלשהו עד בקיעתן. בקיעת הביצים תלויה ומשתנה מאוד בהתאם לתנאי הסביבה, החל מ90 ימים בתנאים אידיאליים ועד 276 ימים בסביבות קשות יותר מידע נוסףהתיקנים חומים מפוספסים מעדיפים מקומות יבשים וחמים וניתן למצוא אותם בתוך ארונות, מזווה, ניתן גם למצוא אותם בציוד אלקטרוני או סביב מעטה מנוע מקררהם יכולים גם להסתתר מבני האדם במגוון רחב של מקומות כגון שעונים ומסגרות לתמונות. הם נוטים להימנע ממקורות מים ונמצאים בעיקר בתקרות של בתיםנוכחותם של תיקנים אלה יכולה להוות מספר הסיכונים בריאותייםהמקקים עלולים לשאת ולהפיץ חיידקים מזיקים ופרוטוזואה הגורמים לקלקול קיבה, ושלשול, ואף לעורר אלרגיות ואסטמה. טיפול ומניעההצעד הראשון בהתמודדות עם כל נגעי התיקנים הוא קודם לזהות את המין בצורה נכונה. הטכניקות המשמשות לניהול אחד מהמינים שונים ביעילותם על מינים אחרים על כן עדיף לפנות לאיש מקצוע. תיקן אמריקאיהתיקנים נפוצים ביותר מכל סוגי החרקים על פני כדו"א וקיימים למעלה מ3 מליון שנים .תיקן אמריקאי הוא הגדול ביותר מהמינים הנפוצים. מין זה לעתים קרובות נמצא בשפע במזבלות העיר והוא נפוץ ביותר במרתפים, ביובים של בתים, מסעדות, מאפיות, מתקנים לעיבוד מזון, חנויות מכולת ועוד.מבוגרים הם באורך של כ1-2אינץ בצבע חום אדמדם, עם כנפיים מפותחות באופן מלא, המכסות את כל אורך הבטןניתן לזהות את התיקן האמריקאי על ידי הגודל וצבע חום אדמדם עם קצוות צהובים דהויים על בית החזה. תיקנים אמריקאים ניזונים ממגוון רחב של מזונות, עם העדפה ברורה לריקבון חומר אורגני. המבוגרים יכולים לשרוד חודשיים או שלושה בלי אוכל, אבל רק כחודש ללא מים. שלבי התפתחותלמקקים אמריקאים שלושה שלבי התפתחות: ביצה, נימפה, ומבוגרים.הביצים מוטלות בכמוסות בצבע חום כהה, בצורה סימטרית.הנקבה תטיל את הקפסולות עם הביצים בקרבת מקור מזון או באזור מוגן.בכל כמוסה יש 14 עד 16 ביצים. בדרך כלל כמוסה אחת מיוצרת בכל שבוע ולעתים קרובות דבוקה למשטח נסתר עם הפרשות מהפה של הנקבה.כל נקבה מייצרת 15-90 כמוסות במהלך חייהן . שלב הביצה משתנה ואורך 29-58 ימים.בטמפרטורת חדר, נימפות בוקעות ב50-55 ימים. נימפות צעירות אפרפרות חומות ולאחר מספר השלות יהפכו חום אדמדם.מספר צאצאים בשנה ממוצע 800. בתנאים אידיאליים נקבה בוגרת יכול לחיות עד 15 חודשים, זכרים לתקופה קצרה יותר. פגיעה / נזקתיקנים אמריקאים ניזונים ממגוון גדול של חומרים כגון גבינה, בירה, עור, מוצרי מאפה, עמילן ,כריכות ספרים, דבק, שיער, קשקשי עור מיובש, חיות מתות, צמחים, בגדים מלוכלכים ועוד . העדפה להזנה ומחסה במקומות לחים כגון ביוב, אשפה, מטבחים, חדרי אמבטיה.זיהום ממקורות אלה מופץ על ידי מקקים לאספקת מזון, משטחי הכנת מזון, כלים ומשטחים אחרים.הסכנה והפגיעה העיקרית מנוכחות המקקים נובעת מכך שמסוגלים לזהם את המזון . התיקנים האמריקיאים וחרקים באופן כללי מייצרים הפרשות בעלות ריח שיכולות להשפיע על טעמם של סוגי מזון שונים.נמצאו בגופי התיקנים מחוללי מחלות שונים כגון חיידקים, פרוטוזואה, ווירוסים.הביטוי העיקרי יראה כמחלות מעיים ועיכול (הרעלת מזון, דיזנטריה, שלשול, וכו ').האורגניזמים הגורמים למחלות אלה נמצאים על רגליהם וגופם של מקקים.צואת מקק מכילה גם מספר אלרגנים, שלהרבה אנשים נטיה להפגין תגובות אלרגיות כמו פריחה בעור, עיניים דומעות, גודש של מעברי האף, אסטמה, והתעטשות.  

הפשפשים כוללים מכלול רחב של חרקים שהתאימו עצמם למגוון רחב של בתי גידול – יבשתיים, ימיים וחצי מימיים.מינים יבשתיים לעתים קרובות קשורים לצמחים. הם ניזונים מרקמות, כלי דם או מחומרים מזינים המאוחסנים בתוך זרעים. מינים אחרים ניזונים מנבלות, באדמה או מתחת לאדמה במערות או קיני נמלים. אחרים טורפים מגוון רחב של פרוקי רגליים קטנות. כמה מינים ניזונים אפילו מדמם של בעלי חוליות. פשפש המיטה, וחרקים אחרים במשפחה חיים בעיקר על ציפורים ויונקים (כולל בני אדם).ניתן למצוא מיני פשפשים על פני השטח של שני מים טריים ומלח, חופים קרובים, או מתחת לפני שטח המים וכמעט בכל בתי גידול של מים מתוקים.הלסתות ארוכות ונראות כמו חוט-, שלובות זו בזו כדי ויוצרות מעין צינור (חוטם) המשמש לאכילה והעברת ארס, בעת האכילה מופרש מחוטם זה רוק המכיל אנזימי עיכול וחומרים הגורמים לקרישת דם .הפשפשים יכולים לגרום לנזקים שונים כמו קלקול טעמם של פירות ולעתים אף לעקוץ מה שעלול לגרום להופעת אלרגיות.

גודלה בערך 13 מ״מ, מסת גופה כ-9.6 מג׳, צבעה שחור עם פסים צהובים, בשונה מצרעות אחרות יש לה 3 נקודות שחורות בקדמת פניה.לצרעה הגרמנית יש גם נקודות שחורות בבטן, ואילו לצרעה הנפוצה הסימנים התמזגו עם טבעות שחורות מעליהם ויוצרים דפוס שונה, אך, לעתים ישנו קושי לזיהויין.הנקודות נשברות והן דומות לצרעות אחרות. קנן עשוי סיבי צמחים לעוסים מהולים ברוק.רוב הקנים נבנים מתחת לקרקע, חלק ניכר של קינים מצויים גם במבנים מלאכותיים כמו עליות גג חלק קטן נמצא מעל הקרקע.קנן אפור לעומת קני צרעות אחרות שצבען חום צהוב. נזונות מבשר, שאריות מזון ומתוקים. הצרעה הגרמנית שחשה מאויימת עוקצת, עקיצתה גורמת לנפיחות קלה, אינה מסוכנת, אלא אל הנעקץ אלרגי ובמקרה של עקיצה יש לקבל טיפול רפואי. רעש זמזומן מטריד. בגינה, פארקים, יערות ומקומות של ברביקיו על האש, מהוות מטרד נוראי. לרפתות סכנת זיהום לעטיני הפרה. אמצעי המניעה: הריסת הקן עם הביצים והרג המלכה, יש לקרוא למדביר, הצרעות פעילות ביום לכן הדברה יעילה ובטוחה הינה בשעת חשיכה.

לצרעה מזרחית בוגרת יש שני זוגות כנפיים ואורך גוף של כ-25 עד 35 מ"מ.צבעה חום אדמדם עם פסים ייחודיים צהובים לאורך הבטן (באזורי הגוף האחוריים). לצרעה המזרחית לסתות חזקות וחדות ולעקוץ את המתגרה בהן.עונת ההזדווגות הינה הסתו. למלכות ולפועלות יש צינור הטלה, המשתרע מקצה הבטן ופועל כעוקץ. המלכה, הארוכה יותר, פוריה והיא אשר מטילה ביצים, הפועלות אינן פוריות ותפקידן לדאוג לטיפול בקנים ובצאצאים. הן בונות קני נייר-חלה, המשמש כבסיס הבית למושבה. הקנים בדרך כלל נבנים מתחת לקרקע, אך, גם באזורים מוגנים כגון עצים חלולים, חללים במבנים, מכולות, וכלי רכב חונים ומטוסים.ניזונות מפחמימות, חלבונים וסוכרים: פגרי חיות ודגים, חרקים, פירות, צוף ודבש.הצרעה המזרחית אגרסיביית גורמת לעקיצות מרובות וכואבות. דריכה בטעות על קן צרעות יכולה לגרום להתקפת עקיצות, צרעה מזרחית אחת קוראת לכל הפועלות ומסמנת את מקום ההתקפה, עקיצה באזורים רגישים כבצוואר יכולה אף לגרום למוות.צרעה מזרחית שמוצאת כי כוחן רב, יכולה להתגודד ולהתקיף כוורת ולטרוף את כולה.בטיחות – הגנה מפני התקפה. הצרעות המזרחיות יכולות לעקוץ פעמים רבות ויעשו זאת באגרסיביות, אם עוררו אותן.תתאבזר בציוד הנכון, יש להתכסות מכף רגל עד הראש, ללבוש בגדים עבים, כפפות, משקפי מגן או המשקפים.זכור, הסרת מזיקים מן הסוג הזה, יכולה להיות מאוד מסוכנת, גם אם אינך אלרגי, פעל בזהירות. אם אינך בטוח קרא למומחה.יש להשמיד את המלכות ולחסום פתחי איוורור של הקן, הדברה בהתאם.

 קרציות שחורות רגליים נוטות להיצמד למארחיהן ולמצוץ את דמם .נקבות בוגרות שהתמלאו ממציצת הדם נושרות מהמארח מחפשות מקום סבוך להטיל את ביציהן ולאחר זמן מה מתות .הביצים בוקעות והופכות לנימפות שמחכות למארח , כשהנימפות מוצאות מארח שעבר בסיבה הן נצמדות אליו מתמלאות במזון ונושרות.לאחר שנשרו מהמארח הפעם הן הופכות לזכרים או נקבות בוגרות והם/ הן יכולים לחכות למארח אפילו עד 3 שניםקרציות קשיחות לרב ימצאו באזורי יערות ושדות אך לעיתים ניתן למצוא אותן על מארחיםהן עלולות לגרום לנזקים למארח בעיקר בגלל כמויות הדם הרבות שמהן ניזונות .לעיתים יכולות לפגוע במארח ע"י נוירוטוקסינים שהן מעבירות ברוק .הנוירוטוקסינים פוגעים במערכת העצבים ויכולות לגרום לשיתוק ואף למוותקרציות הן גורם זואונוטי משמעותי (מעבירות מחלות בין בני אדם ובעלי חיים).המחלות הנפוצות ביותר אותן מעבירות הקרציות הן קדחת קרציות, קדחת הבהרות, וקדחת המערות .

 נקבות עש הבדים, שמטילות ביצים באשכולות של בין 30 ל-200 אשר נדבקים למשטח ההטלה, בין ארבעה לעשרה ימים לאחר מכן בוקעים זחלים לבנים קטנים כמעט מיקרוסקופיים שמייד מתחילים לאכול, הזחלים השרויים בפקעות משקיעים עוד כ-10-50 ימים מתפתחים לעש. עש בגדים בוגר אורכו כ-7-8 מ"מ כאשר כנפיו מקופלות לאחור לצדי הגוף. כנפיהם בצבע צהבהב זהוב עם שוליים בעלי שערות ארוכות, לראשם ציצת שערות אדמדמות, הזחלים הבוגרים אורכם כ-12-13 מ"מ.סימני הזיהוי לעש הבגדים1. חורים זעירים בסוודרים שלך או בדים. אם אתה רואה חורים בסוודר אחד, אתה כנראה תמצא יותר, כן גם בבגדים עשויים צמר, נוצות, פרווה ומשי או כל בד אחר.2. בגדים/בדים שנראים מאובקים או דהויים או שיש להם ריח מעופש.3. חגורת קורים ריריים בפינות הארון או על בגדים.טיפול ואמצעי מניעה1.ללכוד אותם עם מלכודות עש בעזרת מלכודות פרומון, אשר מושכות והורגות אותם עם חומר דביק ומונעות מהם יכולת בריחה .2 .לכבס את הבגדים. חשוב לשטוף כל פריט לבוש עפ״י ההוראת בכדי להיפטר מביצי העש שהוטלו עליהם. אם אפשר, לשים אותם במייבש חם. פריטים שלא ניתן לייבש על חום גבוה יכולים להיות ממוקמים במקפיא לכמה ימים כדי להרוג את כל ביצים. לשטוף כל שבארון כולל תיקים, מזוודות, מגבות וכו׳.4. לנקות ארונות, לאוורר בגדים שאוחסנו, להבריש את הבגדים, לבדוק שהארונות קרירים עם תחלופת אוויר.6. אם עש מופיע לאחר שנקטת בצעדים אלה, הם עשויים להטיל ביצים בקירות או מקום אחר שאין בידך להגיע בעזרת ספוג או כל אמצעי ניקוי ומניעה אחר לכן עליך הזמין מדביר.

 מחזור החיים: ביצים, זחלים וגלמים.עש המזון הם מזיקים הרסניים שיכולים להמיט הרס על מזווה תמים, ארון או כל מקום אחסון מזון. הנזק שנגרם על ידי העש הוא זיהום המזון במגע גופם ותוצרי הלוואי שלהם כמו צואה והפרשות. בנוסף, מזיקים במזווה עלולים להחדיר חיידקים לתוך המזון שיכולים להכיל תרכובות מסרטנות מאוד, בפרט אם האוכל מאוחסן בתנאים חמים ולחים. אם אתם רואים עש במזווה שלכם , הדרך היחידה להיפטר מהם היא לשטוף את הכל ביסודיות ולזרוק את המזון הנגוע. שטפו את אזורי האחסון עם מים חמים וסבון, דאגו לייבש היטב את המקום. אחסנו מזון בשקיות ואקום ובדקו כי המזון סגור ואטום היטב בצנצנות וקופסאות האחסון.ביצי עש אינן גלויות לעין, לכן, יש להקפיא המזון, הקפאה משמידה את הביצים. מלכודת דבק מתאימה למקומות מסויימים, ישנם תכשירי הדברה המאושרים לשימוש, זהירות להקפיד לבצע עפ״י ההוראות. 

 קבוצת חרקים מוצצי דם לעתים נחשבים כמחוללי מחלות , לדוגמה מחלת הדבר שהתפרצה כמגפה בעבר.הפרעושים ניזונים מבע"ח, עופות ובני אדם .נגיעה בפרעושים עלולות לגרום לדלקת חמורה בעור וגרד עז, למרות שבעלי חיים רבים רוכשים חסינות חלקית לאחר התקפות קבועות או חוזרות ונשנות, אנשים יכולים לעתים להיות רגישים לאחר חשיפה ולפתח אלרגיות.פרעושים מסוימים שניזונים בעיקר ממכרסמים או מציפורים נוטות לפעמים לתקוף אנשים, במיוחד בהעדר המארח הרגיל שלהם.במקומות בהם הפרעושים שורצים בכבדות, בעלי חיים יכולים לסבול מנזק חמור ואף להיהרג מידי השפעות עקיצות הפרעושים וכתוצאה של אובדן דם. בקרההשליטה הטובה ביותר בפרעושים היא טיפול גם באזור בו נמצא המארח(מלונה /מצעים וכו) שזהו גם המקום המשמש לרביית הפרעושים וגם במארח עצמו .ישנם חומרי ריסוס והדברה שונים המשמשים למניעת הימצאותם של הפרעושים (לעיתים יכולים לפתח עמידות לחומרים מסוימים ולכן יהיה צורך בריסוס נוסף ו/או בשימוש חומרי הדברה שונים).

 כוללים כ 75 מינים של חרקים.הם ניזונים מדמם של בני האדם ובעלי חיים בעלי דם חם אחרים.צבע המבוגרים חום אדמדם והם רחבים ושטוחים ו4 עד 5 מ"מ ארוך (פחות מ 0.2 אינץ '). , הכנפיים, בולטות אך מנוונות.לפשפש המיטה ישנם בלוטות ריח המפרישות שומן אך גם גורמות לסירחוןכל נקבה מטילה בממוצע 200 או יותר ביצים בתקופה רבייה אחת, ושלוש או יותר דורות עשויים להופיע בשנה אחת .הנקבות לא יטילו את ביציהן באזורים קרים (תחת10 מעלות צלזיוס) . לרב הביצים יבקעו תוך 16-17 יום אך תקופה זו יכלה להמשך יותר- תלוי מזג אויר .צבעו של פשפש המיטה חום אדמדם והוא נוטה להשחיר ככל שהוא מלא יותר בדם.הפשפשים יכולים להימצא באזורים שונים כגון חריצים קטנים במזרון, ארגזי אחסון, קני ציפורים (לעיתים ישנם קני ציפורים באזורי גגות על חלונות וכו) הם מסתתרים ביום ויוצאים בלילה כדי לאכול.לאחר האכילה, הם נסוגים למקום המסתור שלהם לעכל את הארוחה, שעשויה להמשך כמה ימים.פשפשי המיטה ידועים בנשיכות הלא נעימות שלהן אך אינן מעבירות מחלות לבני אדם.הסכנה היחידה שעלולה להיגרם כתוצאה מנשיכת פשפש המיטה היא תגובת אלרגיה כמו פריחה אדמומיות גרד וכו.

 טרמיטים הם חרקים דמויי תיקן או נמלה, קטנים, חיוורים ולעתים קרובות חסרי עיניים וכנפיים, החיים במושבות המונות עד 10 מיליון פרטים (וכ-50 אלף פרטים בממוצע). המלך והמלכה הם הפרטים היחידים במושבה שיכולים להתרבות, ובניגוד לדבורים ולנמליים שמזדווגים פעם אחת, הזכר נשאר לצד הנקבה ומפרה אותה כל כמה ימים לצורך המשך הטלת הביצים. הטרמיטים ניזונים מכרסום עץ, ומסוגלים לעכל במהירות וביעילות באמצעות חיידקים סימביוטיים. בדומה לדבורים ונמליים,בארץ ישראל כמה סוגי טרמיטים (7 מינים), בעיקר לאורך שפלת החוף, דרום הארץ ומדבר יהודה. במאה ה-21 נצפה גידול משמעותי בשכיחות הטרמיטים בישראל. הסיבה לכך היא ככל הנראה ריבוי הגינות המושקות ושפע המזון (תאית) היוצרים תנאים אופטימליים להתבססות מושבות טרמיטים. בעונות המעבר ניתן לראות טרמיטים מכונפים, הנצפים בעיקר באזורים שבהם ישנן מושבות טרמיטים בנות למעלה מ-5 שנים. הטרמיטים המכונפים מצמיחים כנפיים למשך 48 שעות ומתרחקים מטרים בודדים ממושבת האם בחיפושם אחר בן-בת זוג להזדווגות והקמת מושבה חדשה. צבעם כהה ובמבט ראשון הם נראים כמו נמלים מעופפות.הם נמצאים לפעמים גם 5 מטרים מתחת לאדמה, הם שקטים ומסתתרים בתוך מחילות חול נסתרות. הם אוכלים את הריהוט ואת המשקופים בבית, ולעתים מסכנים את המבנה. איך תדעו שיש לכם טרמיטים בבית ?הבעיה העיקרית היא שלרוב אין סימנים מקדימים לבעיה, אלא מגלים את הטרמיטים לרוב אחרי ישנם כמה סימנים שיכולים להעיד על הימצאותם, ויצריכו טיפול מידי להרחקתם. כדאי לבדוק מאחורי ספות וארונות, שאין מנהרות חול שבנו הטרמיטים. הם מאוד רגישים לאור השמש, ולרוב יבנו את המחילות כדי כדאי לבדוק גם בארונות המטבח, כי לעתים אנשים חושבים שמדובר בסיבית, ואלו למעשה גם כן מנהרות של טרמיטים.חשוב לזכור ולדעתכי לא כל המדבירים מבצעים הדברת טרמיטים, זו הדברה מורכבת ויקרה יותר משאר הטיפולים אך כמו כל הדברה זו עבודה שמשלבת חומרים מסוכנים ורעילים לכן חשוב להזמין מדביר מוסמך שברשותו אך ורק חומרים מדברים מורשים.אנו בהנטר הדברות מבצעים הדברה מקצועית ויעילה ומשתמשים מספר שיטות. ישנו מגוון רחב של שיטות אך חשוב ביותר לזכור !!!!קחו את זמנכם בבחירת החברה חשוב לקבל החלטה מושכלת ,טיפול בטוח דורש מדבירים מקצועיים בעלי ידע

 מעבר לגורם המפגע, יתושים הם נשאים, או וקטורים, עבור חלק מהמחלות הקטלניות ביותר של האנושות, והם אויב ציבור מספר אחת במאבק נגד מחלות מדבקות בעולם.מחלות יתושים גורמות למיליוני מקרי מוות ברחבי העולם בכל שנה עם השפעה בלתי מידתית על ילדים והקשישים במדינות מתפתחות.ישנם יותר מ -3,000 מיני יתושים, אבל שלושה מהם נושאים באחריות העיקרית להתפשטות מחלות בבני אדם.1. יתושי אנופלס המין היחיד הידוע כמעביר מלריה.2. יתושי Culex גורמים לדלקת קרום המוח, ווירוס הנילוס המערבי.3. יתושי הנמר האסייתי Aedes albopictus ממפיצי הקדחת , ודלקת קרום המוח .היתושים מאתרים את קורבנותיהם ע"י טמפ' גוף, פליטת/נשיפת פחמן דו חמצנירק לנקבת היתוש קיימים חלקי הפה הנדרשים למציצת הדם.הן מחדירות שתי צינוריות אחת מעבירה אנזים המונע קרישת דם והצינורית השנייה מיועדת למציצת דם.הן ניזונות מהדם אך בעיקר משתמשות בחלבון שבו ליצירת ביצים.זכרים בעיקר אך גם נקבות ניזונים ממקורות מזון צמחיים.לרב היתושות יעדיפו בקר, סוסים ועופות על בני אדם. מניעהכל היתושים זקוקים למים כדי להתרבות, ולכן מאמצי מיגור ושליטה באוכלוסייה בדרך כלל כרוכים בהסרה או טיפול במקורות מים עומדים.מדענים רבים חושבים שהתחממות הגלובלית צפויה להגדיל את המגוון ואת מספרם.שעות הפעילות של היתושים הן בעקר שעות הערב עד שעות הבוקר ולכן יש להתגונן בעיקר בשעות אלו .ייבוש מקורות מים עומדים, התקנת רשתות בפתחי הבית, שימוש במאווררים, מריחת תכשירים דוחי יתושים וריסוס מקומי/אזורי .

 1. 5מ״מ, בדרך כלל בונות את הקנים באדמה. לעתים הקנים תלים גלויים כ-61 ס״מ קוטר ועל 18 ס״מ, מושבות גדולות יכולות להכיל עד 250,000 עובדות.נמצאות בגנים, מדשאות, על גבי עצים, בתים ועוד. אורך חיים מביצה למבוגר ממוצע כ-30 יום, עובדות עד 180 ימים, מלכות עד שש שנים.תזונה: אוכלי מזון מן החי והצומח, מאכלים שומניים. חרקים, תולעים, קרציות, עכבישים, ביצי פרוקי רגליים, דבש ומיני מתוקים אחרים, מקורות מזון צמחיים כוללים זרעים, בעלי חיים, ולדות כולל ציפורים, מכרסמים ועגלים, בקלות צורכות פגרים (חיות מתות) ללא קשר אם הם גרמו למותם או לא. הזחלים מוזנים ע״י הבוגרות במזון נוזלי. עקיצת נמלת אש כואבת כצריבת כוויה. נמלת האש מזיקה לבני אדם, חיות וצמחים. נמלים אש תחילה משתמשת בלסתותיה לאחיזת טרפה לאחר מכן מזריקה ארס באמצעות העוקץ. קורבן שחווה תגובה חמורה כגון הזעה, בחילה או גירוד מוגזם, עליו לפנות לשירותי חירום רפואיים במיידי. עוקצם כולל ארס אלקלואיד, מעצבן ומגרד וגורם לבליטות אדומות ופצעים מוגלתיים לבנים היכולים לגרום לצלקות. אמצעי מניעה:השיטה האמינה ביותר לטיפול בנמלת אש היא הזמנת מדביר מוסמך שיתאים את שיטת ההדברה ומניעתם.בינתיים יש לסגור, לסתום ולאטום חורים ופתחים, לנקות משאריות מזון ורטיבות, מחוץ לבית ולשים לב היכן דורכים, במקומות של פיקניק וישיבה יש לבדוק שאין קני נמלים פעילים בסביבה.

 העכבישים יצורים טורפים, בעלי שמונה רגליים ואיברים לטוות קורים, בקצוות האחוריים של גופם, אינם בעלי כנפיים. לעכבישים יכולת להזריק לטרפם ארס מן הניבים, כמעט כולם רעילים. ישנם כ -40,000 סוגים של עכבישים בעולם, המתגוררים בכל יבשות מלבד אנטארקטיקה, כ-30 סוגים ארסיים. לעכבישים שני חלקי גוף הבטן ואזור החיבור בין הראש לבית החזה שכולל את העיניים, פה ורגליים. בפה הלסתות שמחזיקות את הניבים המשמשים להחזיק את הטרף כשהעכביש מזריק ארס. רוב העכבישים, בדומה לדבורים ויתושים, אינם מסוכנים. רוב העכבישים מעדיפים לחיות בחוץ, אבל לעתים קרובות מדי, אתה עשוי להיתקל בכמה עכבישים שמצאו את דרכם לביתך בחיפוש אחר מזון או מחסה. אמצעי מניעה והגנה:1. איטום פתחים. 2. כיבוי אורות בכניסה לבית ובגינה. 3. הסרת צמחייה סביב הבית. 4. שמירה על ניקיון. 5. שאב את העכבישים יחד עם הקורים. 6. רסס והדבר פינות וסדקים בבית.7. הזמן מדביר מקצועי.

 ממשפחת הדבוריים, כ-9 סוגים בארץ, בצבעים שונים חלקם צבעים עם ברק, צהוב, ירוק, סגלגל, כחול-שחור. גודלם מגיע עד כ-30 מ״מ בערך. מחזור חייהם כשלושה חודשים מביצה לבגרותם. בונות קנים בחומר צמחי מת ובמקומות חלולים.ניזונות מצוף ואבקת פרחים. בעזרת חדקן הקטן הן מנקרות חורים ופוגעות בצמחים. הנקבות בונות חלת דבורים בה הן מטילות ביצים, הפועלות עפות לאסוף צוף ואבקה להאכלת הצאצאים העתידיים.דבורת עץ אינה עוקצת, אך יכולה לנשוך וזה לא נעים . יכולה לגרום נזק לעץ חלול ומקום קינונן כמו בבית התריס, ובארונות חשמל.מהווה מטרד ולעתים נזק, קול זמזומם חזק ומטריד לא פחות.טיפול ומניעה:יש לפנות את קנן, לדאוג לאטום חללים של עץ יבש כגון עצים של אח או או כל עץ יבש.

 זבוב החולסוג של יתוש בגודל 1-3מ״מ, ארבעה שלבים לזבוב החול: ביצה, זחל, גולם וזבוב בוגר. שעיר ורגליו ארוכות. ניזון מדם, ועקיצותיו הכואבות מעבירות מחלות, כדוגמת מחלות הלישמניאזיס ביניהם שושנת יריחו. נקבת זבוב החול עוקצת את בני האדם, על מנת לקבל חלבון מן הדם וזאת כצורך להטלה ומחזור הרבייה . העקיצה כוללת הזרקה של רוק המכיל חומר נוגד קרישה, מקל על זבוב החול להקיז דם מן המארח שלו. הרוק מכיל אלרגנים המפעילים את המערכת החיסונית של הגוף וגורם לאדמומית, חבורות ופצע מוגלתי.אמצעי דחייה: שמן אקליפטוס, שמן קוקוס, , שמן צמחים סיני, קליפת תפוז, כל מיץ הדריםיש לדאוג לניקיונם של חיות הבית ולתברואה הולמת. מניעהכל היתושים זקוקים למים כדי להתרבות, ולכן מאמצי מיגור ושליטה באוכלוסייה בדרך כלל כרוכים בהסרה או טיפול במקורות מים עומדים.מדענים רבים חושבים שהתחממות הגלובלית צפויה להגדיל את המגוון ואת מספרם.שעות הפעילות של היתושים הן בעקר שעות הערב עד שעות הבוקר ולכן יש להתגונן בעיקר בשעות אלו .ייבוש מקורות מים עומדים, התקנת רשתות בפתחי הבית, שימוש במאווררים, מריחת תכשירים דוחי יתושים וריסוס מקומי/אזורי .אם נמצא כי ישנם זבובי חול באזורים עירוניים, יש להתקשר למוקד העירוני.

 4 שלבים עיקריים במחזור החיים של זבוב טיפוסי. בתחילת השלב הראשון, 150 ביצים מוטלות בסביבה לחה (כמו זבל מורכב או זבל) שבו מזון נגיש, בשלב הבא הביצים בוקעות תוך יום והזחל נזון ל-5-14 ימים, לאחר מכן הזחל זוחל למקום יבש להפוך לגולם כשגולם בוגר לאחר 3-4 שבועות, בוקעים הזבובים, זבובים בוגרים יכולים לחיות כחודש ובמשך הזמן הזה הם יכולים לייצר 500 עד 2,000 ביצים. גודלו 5-7 מ״מ בעל כנפיים.הזבוב הוא חרק חסר מנוחה מטריד בנוכחותו, הוא נע הלוך ושוב בין מזון וזוהמה והדבר עוזר לו בהפצת זיהומים מהר יותר, הם שורצים בבשר ומוצרי מזון אחרים, חלקם עלול להפיץ גם חיידקים הגורמים להרעלת מזון כמו הסלמונלה ומחלות קטלניות.נמשך למזון על ידי חוש הריח שלו, אבל אינו יכול לאכול מזון מוצק, כשאוכל מזון מוצק הוא מקיא הפתרון שלו להקיא אותו ואז מוצץ אותו וזה מזהם.אמצעי מניעה והגנה:1. דוחה זבובים – ישנם שמנים טבעיים דוחי זבובים כמו שמן לבנדר, שמן לימונית, שמן אקליפטוס, שמן עשב הלימון. ריח הוודקה דוחה זבובים, ריח כפפות ישנות.ניתן לרקוח דוחה מחומרים ביתיים: בבקבוק לערבב ½ כוס שמן אגוזים, ½ כוס חומץ תפוחים ו-30-60 טיפות של שמן אקליפטוס, אפשר להתיז על חלקי גוף חשופים, יש להמנע ממגע בעיניים ובפה. דוחה יתושים נוסף הוא העשן.2. מלכודות זבובים – מלכודת זבובים תוצאת בית, צנצנת עם פתח רחבה מעט מי סוכר וחרוט נייר, יוצקים את הסירופ לצנצנת, חותכים חור בקוטר 1 ס״מ בראש הקונוס, ממקמים הפוך את החרוט בצנצנת, כך שלא יגע בנוזל, נוזל מתוק מושך אליו זבובים, שיכנסו במורד החרוט לתוך הצנצנת, ילכד ולא יוכל לחזור.3. שואב חרקים – הוא סוג של שואב אבק כף יד, קטן אך רב עוצמה, הפועל על סוללות. יש לעבור עם המכשיר בכיוון המצאות הזבובים כדי לשאוב אותם.4. מלכודת חד פעמית – בשקית מכניסים חומר מושך זבובים, פעיל בהוספת מים, החומר המפתה מוכנס למים ומפיק ריח מתוק שזבובים אוהבים, הזבובים יחדרו ויטבעו.5. שיטה ידנית – שימוש במחבט זבובים: מחבט זבובים מורכב מרשת מלבנית דקה וגמישה על פלסטיק קל משקל, מחוברים לחוט קל או ידית פלסטיק, המשתמש צריך לחכות לזבוב לנחות איפשהו ואז הוא צריך להשתמש במחבט הזבובים כדי למחוץ את הזבוב נגד משטח קשה. אפשרות ידנית נוספת, בעזרת גומיה ליצור מקלע לדרוך על היד ולקלוע לעבר הזבוב.6. השיטה האלקטרונית – מחבט חשמלי טעון בין 1000-2500 וולט, לחיצה והחזקה על כפתור ליד הידית, כאשר זבוב מגיע ליד האלקטרודות, ניצוץ קופץ והורג את הזבוב.7. כימיכלים – בחנויות מורשות ישנם תרסיסים לריסוס להרחקה או להמית את הזבובים הבאים במגע או שריססו ישירות עליהם. במקרים אלה יש לקרוא היטב את ההוראות, להרחיק מילדים ומפגיעה במרסס. תרסיסים אלה רעילים והשפעתם מסוכנת.אפשר להכין ריסוס ביתי, עש לקחת בקבוק תרסיס ריק, לטפטף 5-7 טיפות של סבון כלים, להוסיף 2 כוסות מים חמים, לסגור את המכסה של בקבוק תרסיס ולנער.8. צמחים טורפים – ישנם כ- 600 סוגי צמחים הטורפים חרקים כדוגמת ונוס, הכדנית, טללית, שופרית ועוד, דרך הכי נקיה ואינה מותירה אחריה לכלוך.9. שונות – שקית ניילון שקופה למחצה מלאה במים תלויה, יש הטוענים שהיא מרתיעה זבובים. לזבובים יש בעינם כ-8000 עדשות המאפשרות יכולת גדולה לזהות דפוסי אור תנועה ושינויים.שקית המים משקפת אור לכל הכיוונים, זבובים לא אוהבים את זה. החסרון בשיטה זו הוא שהיא יעילה רק ביום, עם זאת, ניתן להשתמש במקור אור מלאכותי בשעות הלילה.יש הטוענים כי קליפות תפוזים מרחיקות זבובים.

החדקונית היא מקבוצת החרקים בעלי גלגול מלא ביצה, זחל, גולם, בוגר.לאחר ההפריה, הנקבה הבוגרת מטילה בין 300 ל-500 ביצים. הן מטילות בחורים, סדקים ואזורי פציעה בעץ.הנקבה מגינה ומאבטחת את הביצים עם חומר הפרשה שמתקשה סביב הביצים.גודלן של הביצים 1-2.5 מ״מ. הזחלים יכולים לגדול עד 35 מ"מ, ניתן לזהות אותם על ידי ראש חום וגוף לבן.הגלמים יכולים להגיע לאורך של 50-95 מ"מ ורוחב 25-40 מ"מ, שלב הגולם נמשך כ-3 ימים. הגלמים תחילה בצבע הקרם, אך מאוחר יותר הופכים לחום. המראה מבריק אך ארוג ומרושת. התולעים הבוגרות צבען חום אדמדם, אורכן 35 מ״מ רוחבן 10 מ״מ. את יקרונית הדקל קשה מאוד לזהות בשלבים המוקדמים, בדרך כלל, יזוהו רק לאחר שהדקל נפגע קשה. יקרונית הדקל הורסת וממיתה עצים בייחוד דקלים. התבוננות זהירה עלולה לחשוף את הסימנים הבאים שמעידים על הנוכחות של המזיקים:1. חורים מספר על הגזע שממנו הסיבים לעוסים, עשויים להיות מלווים בדליפה של נוזל צמיג בצבע חום.2. רעש גריסה המיוצר על ידי זחלי ההאכלה ואשר יכולתם להישמע כאשר האוזן ממוקמת בתא גזע הדקל.3.אמצעי טיפול ומניעה: גיזום העצים ללא פציעה, חתכים וסדקים. דיכוי שכולל איבוק ותרסיסים נוזליים. הזרקת חומרים ודישון הקרקע בחומרי הדברה רעילים ליקרונית הדקל.