חולד

חולד ארץ ישראלי הוא מכרסם ממשפחת החולדים, החי במחילות מתחת לפני האדמה. לעתים מבלבלים אותו עם החפרפרת, שהיא סוג של אוכל חרקים שכלל אינו מצוי בישראל. המקור לבלבול היא העובדה ששני בעלי החיים שוכנים מתחת לאדמה ושניהם עיוורים, אך למעט דמיון זה אין קשר שהאינסטינקט הראשוני של 99% מהאנשים הוא לכנות את המטרד בשם "חפרפרת", אולם למעשה חיה זו אינה קיימת בארץ, והחיה שאנו נתקלים בה היא החולד השייך למשפחת המכרסמים והוא חי במחילות תת-קרקעיות באדמה אותן הוא חופר בעזרת רגליו הקדמיות. החולד, בדיוק כמו החפרפרת, אינו יכול לראות, אך הוא מבחין בין אור לחושך. במחילות הצרות והחשוכות הוא חי רוב השנה בבדידות, ומתקדם מהר מאוד אודות ליכולות החפירה המהירות שלו. מאחר והוא מכרסם צמחוני, הוא ניזון מחלקי שורשים, בצלים ופקעות. הזכר והנקבה נפגשים רק בעונת הייחום ומזדווגים. במקרה של היתקלות בחולד, יש להיזהר מאוד כי הם נחשבים תוקפניים ועלולים לנשוך בחוזקה, לגרום לדימום ואף להעביר מחלות שונות. בחוזקה ולגרום לדימום ואף להעביר מחלות שונות. ניתן כאשר יש חולד ימצאו תלוליות עפר בגינה, ואם יש בה דשא טבעי, גם אותו מעטרות מספר ערימות אדמה רעננות.

החולד אחראי לנזקים כגון:

בעיה אסתטית במראה הגינה – החולד חופר מתחת לפני האדמה ויוצר תילי אדמה במקומות שונים בדשא ובגינה

פגיעה בצמחים – החולד אוכל שורשים, בצלים ופקעות וגורם לנזק ולהתפתחות הצמחים. כמו כן חשיפת שורשי צמחים גורם להתייבשותם, במיוחד אם הם צמחים עדינים ורגישים. גם ירקות ופירות הגדלים באדמה, ניזוקים מהם באופן בלתי הפיך.

פגיעה בתשתיות – במהלך החפירה של החולד, כאשר הוא נתקל בצינורות מים וביוב, הוא פוגע בהם. נזקי הכרסום פוגעות גם בתשתיות מערכת התאורה בגינה, ובכבלים וצינורות נוספים במידה ומונחים באדמה העברת מחלות – החיות הנמנות על משפחת המכרסמים עלולות להעביר מחלות שונות הן דרך ההפרשות והן במקרה של נשיכה

אנו בהנטר הדברות נוקטים מספרי דרכים להרחקת החולד

הצבת מלכודות – הנחת מלכודות שאמורות לתפוס את המכרסם, נחשבת להיות פעולה קשה יחסית כיוון שקשה למצוא את מחילות החולד, וגם מכיוון שמדובר בפעולה מסוכנת. כדאי להציב את המלכודות בסוף החורף – תחילת האביב, או בשלהי הקיץ – תחילת הסתיו. יש לאתר את החפירות החדשות בהן יש פעילות, וזאת על ידי הריסתן והמתנה לבנייתן מחדש. אם אכן רואים שהן פעילות, יש להניח את המלכודת בפתח המחילה. אם החולד לא נתפס במהלך 48 שעות, יש להעביר את המלכודת לתלולית אחרת. מדובר במלכודות קפיץ המסווגות לשני סוגים: מלכודות שלוכדות את החיה, איתן יש להיזהר כיוון שהחיה תוקפנית מאוד וצריך לדעת מה לעשות איתה לאחר הלכידה. הסוג השני הן המלכודות שהורגות את המכרסם אך הן מאוד קשות לתפעול ועלולות לגרום נזק קשה למי שאינו מיומן בהפעלתן

הדברה באמצעות החדרת רעלים לתוך המחילות – בשיטה זו מדבירים את המחילות בהן חי החולד וגם את הצמחייה שסביבתם. זוהי שיטה אגרסיבית אך יעילה יחסית לשאר האפשרויות – פיזור כדורי רעל הממיתים את החולד לאחר מספר ימים. זוהי השיטה כאמור יעילה ביותר,  אך צריך להיות מנוסים ומיומנים בהחדרת הרעל לתוך מחילה, שכמובן יש לגלות את מיקומה קודם לכן ולאחר מכן לאטום אותה היטב כדי שהחולד יגיע לגרגירי הרעל ויאכל אותם. כיום לא כל שיטת ההדברה מאושרות על ידי משרד החקלאות, וכאשר מדובר ברעלים מאושרת רק השיטה של שימוש ברעלים מגורענים. כדורי הרעל היחידים המותרים לשימוש בגינות